יום ראשון, 13 בדצמבר 2009

טוטו לוטו חצילים

20% הנחה
כרטיס מתנה (gift card)
צבירה לדלק חינם
קרדיט חנות
השוואת מחירים
מנוי
כרטיס חנות
הנחה במייל
הנחה בדואר
חוברת תוי קנייה
מבצע עד סוף החגים
black friday
happy hour
1+2

ככה עושים קניות.
תג המחיר המקורי הוא בגדר נקודת מוצא ראשונית בלבד.
בלי רשימה ארוכה של מבצעים וקופונים אל תצא לסופרמקט הגדול של החיים!
לפחות לא באמריקה.
קשה לתפוס את זה בהתחלה. זו חשיבה מאוד שונה למה שאנחנו מתורגלים בישראל.
כשיש היצע עצום כל כך, התחרות לא עוצרת לרגע וכוח הקנייה המאסיבי לא ייצא פראייר.
אנחנו הישראלים כנראה כל כך לא רוצים לצאת פראיירים כי אנחנו יודעים שעובדים עלינו.
עובדים עלינו בעיניים ואין לנו מה לעשות בקשר לזה. אנחנו מעט מידי במקום קטן וצפוף מידי.
כל חנות כאן היא בערך בגודל של כל הסנטר.
 למשל  לכמה הנחה אפשר לצפות מבעל עסק שמגרד תשלום ארנונה בקושי באבן גבירול אחרי שהעירייה חסמה לו את הגישה לחנות במשך חודשים?
עם 1+1 על כל הבשמים בפסח אנחנו לא יכולים להתחיל להבין בכלל את היקף התופעה.
מדובר בפעילות בלתי פוסקת סביב פעילות הקנייה.
חישובי ה"איך משיגים את הדיל הטוב ביותר" אינו נחלתם של המגיעים הטריים לאמריקה וצריכים לקנות בית שלם בלבד, אלא לכל סוגי האמריקנים, מכל שכבות האוכלוסייה. תוכלו לפגוש כאן שועלי קניונים ותיקים, אריות כרטיסי מתנה שלא הפסידו באף קרב, ודרקונים שלא שלמו על דלק כבר שנתיים.
מהצד אפשר לראות את זה כתחביב (למי יש יותר קופונים יותר שווים?), או כאובססיה.
חלק יכולים לפרש את העיניין כטמאות או חלילה קמצנות, אבל אחרי התבוננות אנתרופולוגית, אבחנה סיקור ושתוף פעולה עם העיניין, אני יכולה לומר בוודאות שלא רק שאפשר להתרגל לזה אפילו צריך וחשוב להבין - איך לקנות חכם, איפה שווה והכי כדאי ומה אני יכולה להרוויח כערך מוסף מהקנייה שלי. אחרי שמתעייפים מזה זה זה מתחיל להיות כייף.
כי יש פה המווווןןןןןן. מה-כ-ל. ובגדול. ויחד עם זאת יש באמת רצון לשמח את הצרכן ולא רק לעשות לו טובה שנותנים לו שקית עם קבלה בסוף הקנייה. אפילו שרוב המוכרים לא עובדים בעסק של אבא שלהם, רחוק מכך - הם נתינים קטנים בתאגיד שמימדיו בלתי נתפסים.
בגלל שגם הם צרכנים ובדיוק כמוך מחכים לסופ"ש שלהם לבלות בחיק המשפחה והחנויות, הם רואים בלפרט לך איך בדיוק הכי שווה לך לקנות, סוג של שליחות.
אין ספק שהקופונים של סופר פארם שמגיעים בדואר הם הגרסא החיוורת והמכוערת של הנושא. היא ממש גורמת לו להראות רע. אם מישהו מכם שם יזם רציני או לחילופין מעצב גרפי בעל תושייה, אני מציעה לכם - הרימו את הכפפה. זה נשמע לנו פאתטי ודבילי והכי לא בסטייל, אבל אולי תנסו להזכר איזה כייף היה לכל אחד שחזר הביתה עם כמה גוגואים יותר בכיס או עם הקלף הכי שווה (אפילו שהיתה זו רק חבורת הזבל) .
מעל כל אלו- יש מנצח אחד שנקרא- מקסימום נחזיר.
הוא לוקח את כל הדיל השווה שהשגת והופף אותו למכרה זהב. כי גם אם הגעת הביתה, פתחת, השתמשת, זרקת את השקית ואת הקבלה, תמיד תמיד תמיד תוכל/י להחזיר אם אינך מרוצה.
כן כן הולכים איתך עד הסוף. גם אם קנית בסוף עונה, במחיר מבצע, עם 20% הנחת קופון באמצעות כרטיס של החנות יחד עם תוי הנחה לדלק, עדיין לא שוכחים שהמבחן האמיתי של המוצר הוא לא המחיר אלא התפקוד והשימוש ולכן, גם אחרי שקנית את הטוב ביותר אתה עדיין יכול להחליף ולרכוש את הטוב ביותר עבורך!
אמריקה. בצבעים.
ואחרי שהבנתם אפשר לשדר כמה מהתמונות של איך הבית שלנו נראה עכשיו.
מקסימום נחזיר.

תגובה 1: